אדם שנפגע אישית מפרסום לשון הרע רשאי לתבוע. יורשיו של אדם שנפגע מפרסום לשון הרע לאחר מותו רשאים לתבוע.
עורך דין לשון הרע
לשון הרע היא אמירה, כתובה או מדוברת, שעלולה לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אדם, קבוצת אנשים או ארגון. הנה כמה מהמאפיינים של לשון הרע:
- פגיעה בכבוד או בשם הטוב: לשון הרע נועדה לפגוע בתדמיתו של אדם או ארגון.
- פרסום: לשון הרע צריכה להיות מפורסמת לאדם נוסף מלבד האדם שנפגע ממנה.
- אמת או שקר: לשון הרע יכולה להיות אמיתית או שקרית.
- כוונה: אין צורך להוכיח שהכוונה של האדם שהפיץ את לשון הרע היתה לפגוע.
החוק בישראל אוסר על פרסום לשון הרע, וקובע סנקציות פליליות ואזרחיות כנגד מי שמפרסם לשון הרע.
מי רשאי לתבוע על לשון רע
תאגיד שנפגע מפרסום לשון הרע רשאי לתבוע. אדם שהורשה על ידי התאגיד לתבוע בשמו.
קטין שנפגע מפרסום לשון הרע, הוריו או אפוטרופוס שלו רשאים לתבוע בשמו.
יורשיו של אדם שנפגע מפרסום לשון הרע לאחר מותו רשאים לתבוע.
גם אם זהות המפרסם אינה ידועה, ניתן לתבוע את הגורם שאיפשר את הפרסום, כגון אתר אינטרנט או עיתון.
אדם שנפגע מפרסום לשון הרע צריך להוכיח שהפרסום גרם לו נזק.
הנזק יכול להיות נזק ממוני (כגון הפסד הכנסה) או נזק לא ממוני (כגון פגיעה בשם הטוב).סכום הפיצויים שניתן לתבוע משתנה בהתאם לחומרת הנזק. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע לפני הגשת תביעה. אתם מוזמנים לפנות למשרד שלנו לייעוץ ללא עלות.
להלן כמה דוגמאות ללשון הרע:
אדם אומר לחברו שאדם אחר הוא גנב.
כתבה בעיתון שמציגה אדם כעבריין.
פוסט ברשת חברתית שמשמיץ עסק מסוים.
חשוב לציין:
ישנם מקרים בהם פרסום לשון הרע מותר, כגון אם הפרסום נעשה בתום לב ויש לו עניין ציבורי.
אדם שנפגע מלשון הרע רשאי לתבוע את האדם שהפיץ אותה בבית משפט.
הגדרת לשון הרע
לשון הרע היא ביטוי, בין בעל פה ובין בכתב, שעשוי לפגוע בשמו הטוב של אדם, קבוצת אנשים או גוף משפטי.
החוק הישראלי מגדיר לשון הרע כ:
כל דבר שפרסומו עלול -
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
(2) לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונותיו.
(3) לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
(חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965)
הסכומים שניתן לקבל בעקבות תביעה
סכום הפיצויים שניתן לקבל בעקבות תביעת לשון הרע משתנה בהתאם למספר גורמים, ביניהם:
חומרת הפגיעה: ככל שהפגיעה בשם הטוב חמורה יותר, כך סכום הפיצויים יהיה גבוה יותר.
היקף הפרסום: ככל שהפרסום היה נרחב יותר, כך סכום הפיצויים יהיה גבוה יותר.
הנזק שנגרם: ככל שהנזק שנגרם כתוצאה מהפרסום גדול יותר, כך סכום הפיצויים יהיה גבוה יותר.
התנהגות הנתבע: אם הנתבע התנצל על הפרסום או ניסה לתקן את הנזק, ייתכן שבית המשפט יפחית את סכום הפיצויים.
פסיקה קודמת: בתי המשפט נוטים להסתמך על פסיקה קודמת במקרים דומים.
להלן מספר דוגמאות לפסיקות של בתי המשפט בישראל:
ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד 80K - מבלי להוכיח כי נגרם נזק כתוצאה מלשון הרע
ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד 160K - בהוכחה כי לשון הרע נעשה במטרת פגיעה
אם התביעה מוגשת לתביעות קטנות סכום התביעה מוגבל ל37,700 ש"ח
סכומים אלה הם רק דוגמאות, וסכום הפיצויים בפועל עשוי להיות שונה.
אדם שנפגע מפרסום לשון הרע צריך להוכיח את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרסום.
אנו ממליצים לפנות למומחה לייעוץ על מנת להגיש תביעה בצורה תקינה ויעילה.
מהי הוצאת דיבה?
הוצאת דיבה היא תהליך בו נוצר פרסום או דיון בנושא מסוים, בדרך שמטרתה לפגוע באדם, בקבוצה או ביחידה ארגונית. התוצאה הסופית של הוצאת דיבה יכולה להיות פגיעה במוניטין, במובנות העצמי, או ביכולתם לתרום בצורה חיובית לחברה. הוצאת דיבה נחשבת לפעולה לא אתית ולא נכונה, והיא יכולה לגרום לנזק רב לאדם או לארגון שנידון בה. בכלל, מומלץ להימנע משימוש בהוצאת דיבה ולחפש דרכים נבונות ומכבדות לפתור עקומות התנהגות או לבצע שיפורים ביחסים ובתהליכים באופן בונה ובקור.
מי רשאי לתבוע בגין הוצאת דיבה?
בכלליות, כל אדם או קבוצה שנפגעה מהוצאת דיבה רשאים לתבוע על פי החוק במדינה שבה התרחשה הוצאת הדיבה. זה עשוי לכלול את האדם או הקבוצה שנמצאים במרכז הדיבה, וכן זה עשוי לכלול גורמים נוספים שנפגעו כתוצאה מההוצאה הזו, כמו קרובי משפחה, חברים או עמיתים.
בהקשר המשפטי, התביעה על הוצאת דיבה עשויה להיות מבוססת על תביעה כגון השחתת מוניטין, פגיעה במובנות העצמי, פגיעה בעסקים או במוניטין אישי. זה עשוי להיות גם תביעה על פי חוקי הגנה על הפרט במדינה מסוימת, שבהם ישנם סעיפים המגן על האדם מנזק כזה. כמובן שכדי להגיש תביעה זו, על התובע להוכיח את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהוצאת הדיבה.
מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?
ההבדל בין הוצאת דיבה ולשון הרע נמצא בהקשר ובטווח הפעולה של כל מונח.
הוצאת דיבה: זו פעולה שבה מועברת מידע שלילית או מסיתה כנגד אדם או קבוצה. הוצאת דיבה עשויה להיות מבוצעת בצורה פומבית או פרטית, והיא עשויה להשפיע על המוניטין, המובנה העצמי, או על היכולת לתרום בצורה חיובית לחברה.
לשון הרע: מדובר בשימוש במילים או ביטויים שליליים או מסיתים לגבי אדם או קבוצה. לשון הרע עשויה להיות חלק מהוצאת דיבה, אך זהו מונח רחב יותר שמתייחס גם לפרסומים רעים, העברת מידע שמטרתו לפגוע באחרים, או כל פעולה מגיעה כנגד אדם עם כוונת פגיעה או פגיעה.
לסיכום, הוצאת דיבה היא סוג של לשון הרע, אך הלשון הרע יכול לכלול גם פעולות נוספות מעבר להוצאת דיבה, כמו פרסומים רעים או פעולות מסיתות נוספות.
תנאים להגשת תביעה בהוצאת דיבה:
התנאים להגשת תביעה בהוצאת דיבה עשויים להשתנות ממדינה למדינה ולפי החוקים המקומיים. אני אציין כמה תנאים כלליים שעשויים להיות רלוונטיים:
נזק: המתברר בתביעה צריך להיות נזק מסוים שנגרם עקב הוצאת הדיבה. זה עשוי להיות נזק פסיכולוגי, פסיכוסוציאלי או אחר.
פרסום ציבורי או פרטי: הוצאת דיבה עשויה להיות פרסומה ציבורית או פרטית. בפרסום ציבורי, הדבר עשוי להיות גלוי לציבור הרחב, בעוד שבפרסום פרטי הוא מופנה לקבוצה קטנה או לאדם מסוים.
פגיעה בזכויות אדם או חוקיות: ההוצאה עשויה להפר זכויות אדם או חוקיות, כגון הפרת זכות לפרטיות או הפרת חוקי דיפמציה.
הוכחת הוצאת דיבה: התובע חייב להציג ראיות והוכחות המצביעות על כך שהתובע נפגע מהוצאת דיבה מסוימת.
התאריך המוגבל להגשת תביעה: ייתכן שיהיה תוקף זמן מוגבל להגשת תביעה בעניין הוצאת דיבה, על פי החוקים המקומיים.
לפני הגשת תביעה בהוצאת דיבה, כדאי להתייעץ עם עורך דין או משפטן שיוכל לייעץ ולהכווין לך בנושא, בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיים.
טיפים:
איסוף ראיות: עבור לאסוף ראיות שיכולות להוכיח את ההוצאה לדיבה. זה יכול לכלול הודעות טקסט, דואר אלקטרוני, רשומות מראיינים, פוסטים ברשתות חברתיות, וכל מסמך או הוכחה אחרת שיכולה לשרת כראיה.
הוכחת נזק: חשוב להציג במסמך כיצד ההוצאה לדיבה גרמה לנזק לך או למעורבים אחרים, כגון פגיעה במוניטין, פגיעה במובנות העצמי, או פגיעה בכלכלה.
המודעות לפרטיות: חשוב להבין את גבולות הפרטיות והדיבה, ולא לפרסם מידע פרטי שלא רצוי כדי לא להפיל על עצמך תביעה על הוצאת דיבה.
התייחסות בצורה בונה: אם ישנם חששות או קטגוריות בעיה, נסה להתייחס אליהם בצורה בונה ומשום מה חפש פתרונות בינוניים, לאור המצב.
שימוש בשירותי ייעוץ משפטי: לפני הגשת התביעה, שימוש בשירותי ייעוץ משפטי יכול לסייע בהבנת האפשרויות המשפטיות ובקיבולת התביעה.
דיון עם הצד השני: לפעמים יש ערך לנסות דיון עם הצד השני לפני הגשת תביעה כדי לפתור את הנישואין מחוץ לבית המשפט.
תיעוד: התעקש על תיעוד כל תהליך של התקשרות עם הצד השני, כך תוכל להציב את המובן ולהראות את הדרך שבה ניסית לפתור את העניין באופן בונה.