תביעה על שיימינג בפייסבוק

בעידן הרשתות החברתיות, תופעת השיימינג הפכה לבעיה נפוצה ומטרידה. פייסבוק, כפלטפורמה מובילה, מהווה לעתים קרובות זירה לפגיעות מקוונות. אך מה אומר החוק הישראלי על תביעות הקשורות לשיימינג ברשתות חברתיות? במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים של תופעה זו.

מהו שיימינג בפייסבוק?

שיימינג, או ביוש ברשת, מתייחס לפרסום תוכן פוגעני או משפיל על אדם ברשתות החברתיות. זה יכול לכלול תמונות מביכות, האשמות שווא, או הערות מעליבות. בפייסבוק, הנגישות הרחבה והפוטנציאל לשיתוף מהיר הופכים את הפגיעה לחמורה במיוחד. 

שיימינג בפייסבוק הוא פרסום תוכן שלילי או משפיל על אדם או ארגון במטרה לבייש, להשפיל או לפגוע במוניטין שלהם. זה יכול לכלול: פוסטים מבזים, תמונות או סרטונים משפילים, תגובות פוגעניות, שיתוף מידע אישי ללא הסכמה.

הגשת תביעת לשון הרע בפייסבוק

כדי להגיש תביעה על שיימינג בפייסבוק, על התובע להוכיח מספר אלמנטים: 

1. שהפרסום אכן נעשה. 
2. שהפרסום מהווה לשון הרע על פי הגדרות החוק. 
3. ששהפרסום התייחס לתובע באופן מזהה. 
4. שנגרם נזק כתוצאה מהפרסום, אם כי בחלק מהמקרים ניתן לתבוע גם ללא הוכחת נזק.נ

איך להתנהג לפני הגשת תביעת שיימינג?

הצעד הראשוני הוא לתעד את הפרסום השלילי. יש לתעד הכל, לא לפספס מילה. שהצילום יהיה קריא והתגובות כולל מספר הלייקים, שיתופים הכל יהיה מתועד כמו שצריך. לאחר שתיעדתם הכלח ויש הוכחות לשיימינג, חובה לפנות לעו"ד לענייני לשון הרע, שמתמחה בהוצאת דיבה במדיה החברתית.

תהליך הגשת התביעה מתחיל בפנייה לעורך דין המתמחה בתחום. יש לאסוף ראיות, כולל צילומי מסך של הפרסומים הפוגעניים. במקרים רבים, מומלץ לפנות תחילה למפרסם בדרישה להסרת התוכן ולהתנצלות. אם הפנייה לא נענית, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט.

הצעדים האפשריים בתביעת שיימינג כוללים: 

פיצוי כספי, צו להסרת התוכן הפוגעני, ודרישה לפרסום התנצלות. גובה הפיצוי יכול להגיע עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ואף יותר במקרים של הוכחת נזק ממשי.

מהם האתגרים הקיימים בתביעת שיימינג בפייסבוק?

1. אחד האתגרים המרכזיים בתביעות שיימינג הוא זיהוי המפרסם, במיוחד כאשר מדובר בחשבונות אנונימיים. במקרים כאלה, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו חשיפת פרטי גולש. 
2. אתגר נוסף הוא הוכחת הנזק, במיוחד כאשר מדובר בנזק לשם הטוב או בפגיעה רגשית.

האם יש פיצוי כספי עבור כל תביעת שיימינג?

סכום הפיצוי יכול להגיע ל 70 אלף שקל. ואם מצליחים להוכיח שהיתה כוונה תחילה לפגוע ולהזיק לנפגע, סכום הפיצוי יכול להגיע ל 140 אלף ש"ח. הפיצוי נקבע גם בהתאם למספר הפרסומים.

חשוב לציין כי לנתבע עומדות מספר הגנות אפשריות. כגון הגנת אמת דיברתי (אם תוכן הפרסום אמיתי ויש בו עניין ציבורי), או הגנת תום הלב. בתי המשפט נדרשים לאזן בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי. שיקול מרכזי בפסיקות בנושא.

למרות שתביעות משפטיות הן כלי חשוב, יש לשקול גם דרכי פעולה אחרות. פנייה לפייסבוק בבקשה להסרת תוכן פוגעני היא צעד ראשוני חשוב. כמו כן, גישור יכול להוות פתרון יעיל ומהיר יותר במקרים מסוימים.

מהי הגדרה המשפטית של שיימינג

מבחינה משפטית, שיימינג בפייסבוק יכול להיחשב כלשון הרע. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול:

1. להשפיל אדם בעיני הבריות
2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו
3. לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו
4. לבזות אדם בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו

תוקף משפטי לתביעת לשון הרע בפייסבוק

חשוב לציין כי חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק. מה שנותן תוקף לתביעה:

1. הוכחת הפרסום: צילומי מסך או תיעוד אחר של הפוסט הפוגעני
2. זיהוי המפרסם: הוכחת זהות האדם שפרסם את התוכן
3. הוכחת נזק: ראיות לפגיעה במוניטין, הפסד כלכלי או נזק נפשי
4. היעדר הגנות: המפרסם לא יכול להסתמך על הגנות כמו אמת דיברתי או תום לב

חוק לשון הרע ופייסבוק

החוק הישראלי מתייחס לשיימינג במסגרת חוקי לשון הרע והגנת הפרטיות. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו, או לפגוע במשרתו או במשלח ידו. פרסום בפייסבוק נחשב לפרסום לכל דבר ועניין על פי החוק.

אמנם אין חוק ספציפי העוסק בלשון הרע בפייסבוק, אך בתי המשפט בישראל הכירו בכך שחוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשתות חברתיות. יתרה מזאת, בתי המשפט התייחסו לחומרה היתרה של לשון הרע בפייסבוק בשל:

• תפוצה רחבה של הפרסום
• מהירות ההפצה
• קושי במחיקת התוכן לאחר פרסומו.

לסיכום, תביעות על שיימינג בפייסבוק הן נושא מורכב המצריך הבנה משפטית מעמיקה. חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום טרם נקיטת צעדים משפטיים. עם זאת, המודעות הגוברת לנזקי השיימינג מובילה לפסיקות תקדימיות ולחקיקה מתקדמת, המספקות כלים משפטיים יעילים יותר להתמודדות עם תופעה זו.