הסכם מייסדים

הסכם מייסדים הוא מסמך משפטי חיוני המגדיר את מערכת היחסים בין השותפים המקימים עסק או חברה. זהו למעשה ה"חוקה" של החברה המתהווה.

בהיבט מבנה החברה והחזקות, ההסכם מפרט את חלוקת המניות בין המייסדים, מגדיר את סוגי המניות והזכויות הנלוות להן, וקובע את מבנה ההון של החברה. בתחום הממשל התאגידי, ההסכם מסדיר את אופן קבלת ההחלטות, מינוי דירקטורים, זכויות חתימה והרשאות, וסמכויות הניהול השונות בחברה.

בנוגע לזכויות וחובות המייסדים, ההסכם מפרט את התחייבויות ההשקעה, התפקידים והסמכויות של כל מייסד, תנאי תחרות ואי תחרות, וחובות סודיות. ההסכם כולל גם מנגנונים להתמודדות עם מצבים מיוחדים, כמו מנגנון דילול, זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה ודרכים לפתרון מחלוקות.

בנוסף, ההסכם מתייחס לתרחישי יציאה שונים כמו מכירת מניות, פירוק החברה, פרישת מייסד, או מקרים של מוות או אובדן כושר. חשוב מאוד שההסכם ייערך על ידי עורך דין חברות, שכן מדובר במסמך מורכב שצריך לתת מענה למגוון רחב של תרחישים עתידיים אפשריים.

החלק הראשון והבסיסי בהסכם המייסדים

הסכמת הצדדים להקמת החברה היא החלק הראשון והבסיסי בהסכם המייסדים. בחלק זה המייסדים מצהירים באופן רשמי על כוונתם המשותפת להקים את החברה. הם מגדירים את החזון והמטרות העסקיות של החברה, קובעים את שמה, ומפרטים את תחומי הפעילות העיקריים שלה. חלק זה גם מתאר את ההבנות הבסיסיות בין המייסדים לגבי אופי החברה והכיוון העסקי שלה.

הרכב המניות בחברה הוא חלק קריטי בהסכם המייסדים שכן הוא מגדיר את מבנה הבעלות והשליטה בחברה. בחלק זה מפורטים סוגי המניות השונים שהחברה תנפיק. למשל:

מניות רגילות מקנות זכויות הצבעה ודיבידנדים סטנדרטיות, מניות הנהלה עשויות להקנות זכויות הצבעה מיוחדות, ומניות זהב יכולות להקנות זכויות וטו בהחלטות מסוימות. החלק הזה מגדיר גם את החלוקה המדויקת של המניות בין המייסדים, את שווי המניות, ואת התנאים לשינויים עתידיים במבנה ההון.

יש חשיבות רבה לניסוח מדויק של שני חלקים אלו, שכן הם מהווים את התשתית המשפטית והעסקית עליה תיבנה החברה. טעויות או עמימות בחלקים אלו עלולות להוביל לסכסוכים משפטיים בעתיד.

המבנה הארגוני והממשל התאגידי בהסכם המייסדים

האסיפה הכללית היא המוסד העליון בחברה, והסכם המייסדים צריך להגדיר את סמכויותיה ואופן פעולתה. ההסכם מפרט את תדירות כינוס האסיפות, אופן קבלת ההחלטות, והנושאים הדורשים את אישור האסיפה הכללית. הסמכויות המדויקות של האסיפה הכללית נקבעות בתקנון החברה, אך ההסכם מגדיר את העקרונות הבסיסיים.

לגבי הדירקטוריון, הסכם המייסדים מגדיר את זכויות המייסדים למנות דירקטורים. למשל, ההסכם יכול לקבוע שלכל מייסד המחזיק באחוז מסוים ממניות החברה תהיה זכות למנות דירקטור אחד או יותר. ההסכם גם מגדיר את אופן קבלת ההחלטות בדירקטוריון ואת הרוב הנדרש להחלטות שונות.

בנוסף, הסכם המייסדים יכול לקבוע מראש את זהות נושאי המשרה הבכירים בחברה. זה כולל את רואה החשבון של החברה, שחייב להיות מקובל על כל המייסדים. חשוב במיוחד הוא מינוי עורך דין המתמחה בדיני חברות כיועץ המשפטי של החברה. ההסכם יכול גם להגדיר תפקידים נוספים הנדרשים לפעילות החברה, כמו מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, או תפקידים ייחודיים הנדרשים לתחום הפעילות הספציפי של החברה.

קביעת המבנה הארגוני מראש מסייעת למנוע חיכוכים עתידיים ומבטיחה שלחברה יהיו המשאבים המקצועיים הנדרשים לפעילותה התקינה.

החשיבות בהגדרת תפקידי בעלי המניות בהסכם המייסדים

הגדרת תפקידי בעלי המניות בשלב החתימה על הסכם המייסדים היא צעד חשוב שמסייע בבניית יסודות איתנים לחברה. זהו השלב בו המייסדים נמצאים במערכת יחסים אופטימלית ויכולים לדון בפתיחות על חלוקת האחריות והתפקידים.

ההגדרה המוקדמת של התפקידים מסייעת במספר היבטים: היא מונעת אי הבנות עתידיות לגבי תחומי אחריות, מאפשרת תכנון מושכל של משאבי החברה, ומבטיחה כיסוי של כל תחומי הפעילות החיוניים לחברה. 

יחד עם זאת, חשוב להשאיר גמישות מסוימת בהגדרות התפקידים. החיים העסקיים דינמיים, וחברה צריכה להיות מסוגלת להסתגל לשינויים בשוק ולהזדמנויות חדשות. לכן, בעוד שההסכם מגדיר את התפקידים הבסיסיים, הוא צריך גם לכלול מנגנונים לעדכון והתאמת התפקידים לפי הצורך.

לגבי תפקיד המנכ"ל, ההמלצה להשאיר את המינוי להחלטת הדירקטוריון היא נכונה מבחינה ניהולית ומשפטית. זה מאפשר לדירקטוריון לבחור את האדם המתאים ביותר בהתאם לצרכי החברה בזמן נתון, ומאפשר גם החלפת מנכ"ל במידת הצורך ללא צורך בשינוי הסכם המייסדים.

עבירות מניות בהסכם המייסדים:

עבירות מניות היא סוגיה מהותית שדורשת הסדרה מדויקת בהסכם המייסדים. בהקשר זה יש מספר מנגנונים מרכזיים שחשוב להגדיר:

תקופת חסימה היא המנגנון הראשון, במסגרתו נקבעת תקופה שבה המניות אינן ניתנות להעברה כלל. מטרתה להבטיח שהמייסדים נשארים מחויבים לחברה בתקופה הקריטית של תחילת דרכה.

זכות סירוב ראשונה היא מנגנון מרכזי נוסף שמעניק לבעלי המניות הקיימים זכות לרכוש מניות שמייסד מעוניין למכור, לפני שניתן להציען לגורם חיצוני. המנגנון קובע את התהליך המדויק, כולל לוחות זמנים להודעה על כוונת מכירה ולמימוש הזכות.

מנגנון BMBY (Buy Me Buy You) הוא כלי חשוב לפתרון מחלוקות בין מייסדים. במסגרתו, צד אחד מציע מחיר למניות, והצד השני יכול לבחור אם למכור או לקנות במחיר זה. זהו מנגנון יעיל להבטחת הוגנות בתמחור.

חשוב להגדיר את זכויות ההצטרפות למכירה. במקרה שבו בעל מניות רוב מוכר את מניותיו, יש לקבוע האם וכיצד בעלי מניות המיעוט יכולים להצטרף למכירה באותם תנאים. זה מגן על זכויות המיעוט ומונע מצב שבו הם "נתקעים" עם משקיע חדש.

הסדרת יחסי האמון ואי התחרות

יחסי אמון בין מייסדים הם אבן יסוד בהצלחת חברה, ולכן חיוני לעגן אותם באופן פורמלי בהסכם המייסדים. מעבר למשמעות המשפטית, עצם ההגדרה המפורשת של חובות האמון מסייעת ביצירת מערכת יחסים שקופה וברורה בין המייסדים.

סעיף אי התחרות הוא קריטי במיוחד כאשר למייסדים יש עסקים נוספים או פעילויות עסקיות מקבילות. הסעיף צריך להגדיר בבירור מספר היבטים: תחומי הפעילות האסורים בתחרות, משך תקופת איסור התחרות, והתחולה הגיאוגרפית של ההגבלה.

חשוב במיוחד להתייחס למצבים שבהם למייסדים יש עסקים קיימים בתחומים משיקים. במקרים כאלה יש להגדיר בדיוק את גבולות הפעילות המותרת בכל עסק, כדי למנוע חיכוכים עתידיים. למשל, ניתן להגדיר חלוקה ברורה של שווקי יעד, סוגי לקוחות, או טכנולוגיות ספציפיות.

סעיפים אלו צריכים לכלול גם מנגנוני אכיפה ותרופות במקרה של הפרה, כמו פיצויים מוסכמים או זכות לרכישת מניותיו של הצד המפר. עם זאת, חשוב שהסעיפים יהיו סבירים ומידתיים כדי שיהיו אכיפים מבחינה משפטית.